העיקרון: להצליח יותר ממה שטועים
אילוף גורים לצרכים הוא בעיקר עניין של תזמון. הגור לא יודע שבבית אסור. הוא לומד מניסיון: אם רוב הפעמים הוא עושה צרכים בחוץ ומקבל על זה משהו טוב, המקום הזה הופך להרגל. לכן העבודה שלנו היא לייצר כמה שיותר הזדמנויות להצלחה, ולמנוע כמה שיותר תאונות.
מתי להוציא את הגור
אצל גורים צעירים כדאי לצאת לעתים קרובות, ובמיוחד ברגעים האלה:
- מיד כשהגור מתעורר, גם משנת צהריים.
- אחרי אוכל ושתייה.
- אחרי משחק או התרגשות.
- לפני השינה בלילה.
- כשרואים סימנים: רחרוח של הרצפה, הסתובבות במעגלים, התרחקות פתאומית לפינה.

איך עושים את זה בפועל
- יוצאים לאותו מקום בכל פעם. הריח המוכר עוזר לגור להבין למה באנו.
- מחכים בשקט. בלי משחק ובלי ריצות, עד שהגור עושה צרכים.
- מתגמלים מיד, ברגע שהוא סיים, עם חטיף קטן ומילה שמחה. לא אחרי שחוזרים הביתה.
- רק אחר כך משחק או טיול. כך הגור לומד שצרכים קודם, ואז כיף.
ומה עושים עם תאונות בבית
תאונות יקרו. זה חלק מהדרך. מה שחשוב הוא איך מגיבים:
- לא צועקים ולא מענישים. הגור לא מקשר את העונש למה שעשה, אבל לומד לחשוש לעשות צרכים מולכם, גם בחוץ.
- אם תופסים אותו באמצע, מרימים בשקט ויוצאים החוצה. אם הוא מסיים בחוץ, מתגמלים.
- מנקים היטב עם חומר ניקוי אנזימטי שמעלים ריח. ריח שנשאר מזמין את הגור לחזור לאותו מקום.
לילה, פדים ומה שביניהם
בלילה גורים צעירים לא תמיד מחזיקים עד הבוקר. מקום שינה קרוב אליכם עוזר לשמוע כשהגור מתעורר ולצאת איתו מהר ובשקט, בלי להפוך את זה למשחק.
אם משתמשים בפדים בתקופת המעבר, כדאי להחליט מראש איך עוברים מהם החוצה, ולהזיז אותם בהדרגה לכיוון הדלת. הרבה משפחות מעדיפות לדלג על פדים ולעבוד ישר עם יציאות תכופות.
מתי לבדוק עם וטרינר או מאלף
אם גור שכבר למד חוזר פתאום לעשות צרכים בבית, אם יש הרבה מאוד השתנה, או אם משהו נראה לא רגיל, כדאי קודם כול לבדוק עם וטרינר. אם הכול תקין ועדיין לא מתקדמים, אילוף פרטי בבית עוזר לזהות מה מפריע ולבנות שגרה שמתאימה למשפחה.
רוצים עזרה עם זה בבית?
כל לקוח חדש מתחיל אצלי בפגישת היכרות, לפני כל התחייבות.




